מיפוי צרכים דינמי

אירועי ה-7 באוקטובר הביאו לפגיעה משמעותית באזרחים הוותיקים, בדגש על אלו שפונו מביתם, וחלה עלייה באחוז האזרחים הוותיקים הסובלים ממצוקה נפשית וחרדה, ועל כן מצויים בסיכון גדול להתדרדרות תפקודית פיזית, נפשית וקוגנטיבית.

גורמי הרווחה והבריאות התקשו לקבל תמונת מצב עדכנית באשר למצבם ולצרכיהם של האזרחים הוותיקים על מנת לתת מענה מותאם. בנוסף, חלה ירידה ביכולת הזיהוי של מגמות התדרדרות על ידי "סנסורים" מרכזיים כמו בני משפחה, רופאים, ואף האזרחים הוותיקים עצמם. 

מצב החירום ייצר ריבוי ניסיונות מקבילים לאיסוף מידע (מיקום; המצב התפקודי; מערכות תמיכה וכדומה) על ידי גורמים שונים – ספקי בריאות, רשויות עירוניות, משרדי ממשלה, עמותות ועוד. הבעיה מחריפה כאשר המידע על צרכי האזרחים הוותיקים אינו נאסף כראוי, מתפזר בין גורמים שונים, או אינו מגיע לגורמים הרלוונטיים היכולים לספק מענה, מה שמקשה על מתן סיוע יעיל ומהיר.